אין פירושו של דבר , שהקובץ הראשון איננו משתלב בתהליך התפתחותו והתחזקותו של המודרניזם בשירה העברית שבין שתי מלחמות העולם . למרות הדמיון החיצוני , הוא אינו משתלב היטב במודרניזם נוסח שלונסקי אלתרמן ; אבל הוא משתלב במודרניזם עברי אחר , אלטרנטיבי . בביקורת מוכר מודרניזם זה בעיקר על פי דוגמת שירתו של דוד פוגל ובמידה מסוימת גם על פי שירתם של גבריאל פרייל ונוח שטרן . עובדה זו גורמת לאי יכולת להבחין בקשר האפשרי בינו לבין שירתה המוקדמת של לאה גולדברג , שכן אנו קושרים אותו בזיקה לפואטיקות פוסט סימבוליסטיות מסוימות - האקספרסיוניזם המאופק של פוגל , האימאג'יזם של נוח שטרן , האינטרוספקטיביזם ( או ( "אינזיכיזם"ה השיחתי החילוני של שירי פרייל וכן בתופעות סיגנוניות וצורניות מסוימות : הימנעות מחריזה וממשקל , חרוז חופשי , אווירה עירונית מודרנית וכר - וכל אלה כמו עומדים בסתירה לזיקתה הברורה של לאה גולדברג לסימבוליזם של בלוק ורילקה , לצורך המובהק שלה - ברוח השירה הרוסית - במשקל ובחרוז , ללשון פיגורטיבית צבעונית ולשורשיה , "כפריים"ה המקרבים אותה פה ושם לייסנין , אביר ה "כפריות" בשירה הרוסית המודרניסטית . ואול...
אל הספר