העיון ב"לבי עם טלליך , מולדת" חיזק והדגיש את ההבחנה . שראב אכן היתה מן המשוררים והמשוררות החדשניים והמרדניים ( גם במקרים שהם לא פיתחו רטוריקה גלויה של מרד ספרותי , ( שהופיעו בשירה העברית אחר מלחמת העולם הראשונה ובראשית שנות העשרים . למרות הרקע הביוגרפי השונה , היא היתה , כאמור , לא רק בת זמנם אלא גם בת עולמם הפואטי של משוררים כדוד פוגל , אברהם שלונסקי , אורי צבי גרינברג ( אחר המהפך האקספרסיוניסטי שחל בשירתו בשתי לשונותיה בשנת , ( 1920 יצחק למדן ויוכבד בת מרים , ויחד עמם נטלה חלק במפעל הספרותי התרבותי המרכזי של דורה : ערעור אושיותיה והשפעתה של פואטיקה שלטת והנחת היסודות של פואטיקה חדשה . הפואטיקה השלטת - רומנטית בעיקרה ועם זאת גם מכילה יסודות פוסט רומנטיים - היתה זו המשותפת לביאליק ולטשרניחובסקי ולמרבית " תלמידיהם" משוררי "שירתנו , "הצעירה שהצטרפו אליהם במשך העשור הראשון של המאה העשרים , ביססו את יצירתם על עקרונות שירתם של , "אבות"ה אך פיתחו ופתחו אותם לעבר כיוונים חדשים , קרובים לזרמים הפואטיים והתרבותיים בני הזמן ( סימבוליזם , אימפרסיוניזם , דקאדנס ;( ואילו הפואטיקה החדשה , שבישרה את ...
אל הספר