גס היום , במלאת מאה שנים להולדתה של אסתר ראב ( פתח תקוה , ( 28 . 4 . 1894 ובחלוף יותר משישים שנה מהופעת קובץ שיריה הראשון והעיקרי קימשונים , ( 1930 ) עדיין אי אפשר שלא לחוש בעת העיון בשירי קובץ זה כאיזה הלם משחרר ומשכר של רעננות וחירות שיריות , שכוחן לא פג ורשמן לא השתחק . הקסם המפתיע בשירים שכתבה אסתר ראב בעשר או בשלוש עשרה שנות יצירתה הראשונות ( החל ב 1922 ועד להתחלת שתיקתה הממושכת , בת שני העשורים , בשנת ( 1935 הוא עדיין קסם פעיל וראשוני אולי משום שעדיין לא הצלחנו , למרות מאמציהם המכובדים של מבקרים , חוקרים וביוגרפים , להבין במדויק את מקורותיו הנפשיים ואת ביטוייו הסגנוניים . הללו מסתתרים מעינינו מתחת לשיכבה עבה של פיזיולוגיה אידיאולוגית ושל הכללות ביקורתיות רפופות ומטושטשות הניזונות ממנה ; שיכבה , שהמשוררת עצמה , בעשורי חייה האחרונים , משהתחדש העניין בה ובשירתה , טרחה באופן נמרץ ביציקתה על פני הנוף האמיתי של שיריה , ואילו המבקרים והביוגרפים ורושמי הראיונות סייעו בידה . המשוררת עצמה עשתה זאת במסגרת של אסטרטגיה מסובכת , פראנואידית , של מגננה , שנפרשה על פני עשרות שנים , והתמשכה הרבה ...
אל הספר