אביגדור אריכא הקוגיטו של הלא־אני

רון ברטוש האם מה שבהשג היד הוא עוד בהשג הצעקה ? האס הפה כמו נלי יודע משהו שאתה לא - ; " — ראל אל רז , "ד וקן עצמי עם פה פעור" חיבור זה מבקש להצביע על קיומה של רוח קרטזיאנית בציורי הדיוקן העצמי של אביגדור אריכא ולבחון רוח זו . לצורך הדיון אבקש לפלח את הציורים לשלוש קבוצות , שאותן אכנה : "פעימת , " "חסימות " ו " משחק אספקלךיות . " ציורי הפעירות מתייחסים לאותם דיוקנאות עצמיים , שבהם תיאר האמן את קלסתר פניו הצועק בפה פעור . ציורי החסימות מתארים את תמונת האמן בעת שהוא חוסם את עצמו בפני העולם ( גם בפני הראי או הצופה ) על ידי הצבת כף יד פרושה המסתירה את פניו . קבוצת משחקי האספקלריות מאגדת ציורי דיוקנאות , שנוצרו תוך תמרון בבואת האמן בהצבת שתי מראות ( ולא אחת יחידה ) בינו לבין בד הציור , כך שהוא מתבונן בעצמו בזוויות שאינן נהוגות בתיאורי דיוקן עצמי . דומה כי בכל אחת מן הקבוצות נקט האמן שיטה שונה להגדרת עמדתו אל מול העולם העומד מנגד , ואשר לו הוא מחויב . " יד ועין דולקות בצימאון אל הלא אנ . בלא הרף תשנה העין את היד . המבט לא ירפה מן הלא ניתן לרא"ה , אלא על מנת להסתער על הלא ניתן לעש"ה , " כתב סמ...  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21