תי ^ יל לא תטעוק אורחך דמהלך אנת לא נזוען בלכתך לא יצר צעדך" : 'תרג כד תזיל לא תשניק אורחך ןח ^ י £ יי בשרש 'שנק' בהקשר שלפנינו — מוקשה . אפשר שהשקיע , הגוזר את המילה "יצר" משרש מפרשה במשמע של 'היה , 'צר כתרגום שלפנינו , אלא במשמע של — לגרום לצרה . לפנינו צורה מבניין אפעל , או אז השקיע הוא עדות בלעדית לשימוש בשרש 'שנק' — הן משמעו הן מבחינת גזרונו הדקדוקי . ואל תפרעו משלי 33 n תדישון הטעון " מגו' "למה תפריעו את העם ממעשיו" שטעמו מענין הריחוק והביטול . וי"מ "ל "הקורא את המגילה למפרע" כלומר השבת הדבר לאחור ולהפך וטעם הפסוק מוסר ואח"כ חכמו ואל תעשה הדבר למפרע ללמוד חכמה קודם שתשמעו מוסר .. תפש לו הפי' ותרגם "ואל תפרעו" — ואל תתרשלו נדומיאש ' שבפסוקנו ובמקראות אחרים מתפרשת בדרכים שונות . בתרגום משלי שלפנינו לפסוק מתפרש השרש מלשון זלזול , חוסר תשומת לב , ' פירוש העולה אף ממקומות אחרים בתרגום נראה כי אף השקיע משקף פירוש דומה , לפיו אין 'פרע' אלא הימנעות ממעשה , או כלשון — "מענין הריחוק . "והביטול כך עולה מתוך השימוש ב 'אתרשל' בתרגומים הארמיים , הצירופים המקראיים 'רפי , 'יד 'עצל' ו 'חרש' . אך...
אל הספר