התרגומים הארמיים היהודיים למקרא מוכרים לנו , לכל לראש , מתון / המיגבשים הספרותיים הגדולים — בין שליוו את הדפסת המקרא כמעט מראשיתה בין שנתוודענו להם רק במאה מתוך 'חפירה . 'בספריות מיגבשים אלו הגיעו לידינו בצורות שונות . יש שנתקיימו המלא לספרים שלמים — בחלקם כתוצאה ממעשה עריכה מדוקדק כתרגום אונקלוס ; 2 ויש שלא נתקיימו אלא במקוטע . בצד מיגבשים או שרידי מיגבשים אלו מצויים גם יחידות או שברי יחידות או פסוקים בודדים שנשתמרו בזימונים שונים בכתבי יד התרגומים , בתרגומים לתורה המצויינים 'תוספתא' וכמותם תוספתאות לנביאים . הללו נתקבצו לאספים , ורק ציונים כוללניים כענין 'תוספתא' או 'ת"א' מציינים אותם כחורגים המיגבשים . מסורתם של התרגומים רכשה לה מקום של כבוד במסגרת הפרשנות היהודית , ועדות חותכת לכך הסתייעותה של כל הפרשנות בהם , מימי הרס"ג ועד העת החדשה . לא ייפלא כי הספרות היהודית לסוגיה ולדורותיה אוצרת בחובה שפע בלתי נדלה של מובאות מן התרגומים למקרא , אם לפסוקים שלמים אם לחלקי פסוק או אף למלים בודדות . יש להדגיש כי רובן המכריע של המובאות יש כנגדן מקבילות במיגבשי התרגומים המוכרים לנו . אחר , המקור ...
אל הספר