הגבלות על פרסום ושיווק

השנים הראשונות לפעולת החוק אופיינו במסעות שיווק אגרסיביים של קופות החולים , שהתחרו על הגדלת מספר החברים בהן . סיבה מרכזית לכך היתר , העובדה שהמפתח לחלוקתם של כספי ההקצאה מטעם החוק נקבע על בסים היחס שבין מספרם המשוקלל של החברים בקופות החולים . בשנים אלה השקיעו הקופות כספים רבים בפרסום ושיווק , ובה בעת התלוננו על קשיים בעמידה במסגרת התקציבית שכפה החוק , ואף צברו גרעונות . נוסף על כך , בשנים הראשונות הפעילו קופות החולים קבלנים שקיבלו עמלה בגין כל אדם שביקש לעבור אליהן מקופת חולים אחרת . חלק מן השיטות לא היו כשרות . הקבלנים גייסו חברים לקופות במרכזי קניות , אתרי נופש , מקומות בילוי של צעירים ואף בלשכות הגיוס . שיעור ניכר של התלונות שהגיעו לנציבת הקבילות הפועלת על פי החוק הוגשו בשנים האלה על ידי אנשים שטענו כי רומו או הוטעו בצורה זו או אחרת כאשר חתמו על טופסי המעבר , וכי אינם מעוניינים באמת לעבור לקופת חולים אחרת . משום כך תוקן החוק בתחילת , 1998 ונקבע כי להבא ייעשו הרישום והמעבר בין קופות החולים אך ורק על ידי הגשת בקשה לבנק הדואר . בתקנות נקבע גובה התשלום שבנק הדואר רשאי 71 לגבות בעד בקשה...  אל הספר