הזכאות לשירותי בריאות לפי סעיף > 3 א < לחוק קיימת בידי תושב , אלא אם כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר . יש לקרוא חריג זה באופן מצמצם . ככלל , כל מי שזכאי על פי החוק זכאי לשירותי בריאות לפי הצורך הרפואי , ללא תלות בגורם ההיזקקות לטיפול , אלא אם כן הוא זכאי לכך מכוח חוק אחר . גם צורך בטיפול הנובע מהתנהגות שיש בה הסתכנות מרצון מקנה זכות לקבלת שירות על פי החוק . אכן , לאחר חקיקת החוק התעוררה שאלה בדבר חובת קופות החולים לתת שירותי בריאות למי שנזקק לטיפול רפואי בשל פגיעה אגב פעילות ספורט . בעניין זה שינה החוק את המצב הקודם , שלפיו לא נתנו קופות החולים כיסוי לתאונות ספורט כנגד דמי החברות הרגילים . אך עם חקיקת החוק , כל תושב זכאי לשירותי בריאות מכוחו , אלא אם כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר . החוק אינו מבחין בגורם להיזקקות לשירותי הבריאות . יהא הגורם אשר יהא , התושב זכאי לשירותים לפי החוק אם אינו זכאי להם לפי חוק אחר . מכיוון שאין חוק אחר המבטיח לתושבים שירותי בריאות לטיפול בפגיעות עקב תאונות ספורט , חוייבו הקופות לתת להם שירותים לפי הצורך מכוח החוק . על פי המדיניות של בריאות הציבור , יש לעודד פע...
אל הספר