לעומת כשלונם של הנסיונות הקודמים לחוקק חוק מעין זה , הפעם הבשילו התנאים הפוליטיים שהיו דרושים לחקיקה . הגורם המרכזי היה המשבר הכלכלי המתמשך בקופת החולים הכללית . התהליך הפוליטי של החקיקה היה כרוך בניתוק הקשר שבין החברות בקופת החולים לבין החברות בארגון עובדים , וביטול שליטתה של ההסתדרות בקופת החולים הכללית . בעת שנחקק החוק , נתנה קופת חולים זו שירותים לכשני שלישים מן האוכלוסייה ברחבי ישראל , הן במרכז והן בפריפריה , ונכללו בהם רוב הקבוצות החלשות מבחינה חברתית כלכלית , לרבות קשישים ועולים חדשים . מאמצע שנות השמונים נאלצו ממשלות ישראל לחלץ את קופת החולים הכללית , שוב ושוב , מגרעונות כבדים , מחשש שמערכת הבריאות הציבורית תקרוס כליל . אך הממשלה לא הצליחה לשלוט בקופת החולים . התמיכות הממשלתיות בקופת החולים הכללית ניתנו בשנים אלה ללא אמות מידה ברורות ולאחר מעשה , כלומר , אחרי שקופת החולים יצרה עובדות וצברה גרעונות . הדבר נעשה באמצעות חתימה על שורה של הסכמי הבראה , שלא כובדו . בשנת 1986 נחתם 14 דו"ח מחקר של היחידה לאתיקה וזכויות בריאות במכון גרטנר , "סלי השירותים של קופות החולים לפני חוק ביטו...
אל הספר