אכן , על רקע הניסיון המר של ניסויים רפואיים שערכו הנאצים במחנות הריכוז , המוחזקים במעצר או במאסר נחשבים לפגיעים במיוחד לשמש בעל כורחם לצורך ניסויים רפואיים בבני אדם . בנושא זה אימצה מדינת ישראל , בתוספת הראשונה לתקנות בריאות העם ( ניסויים רפואיים בבני אדם , ( , 1980-א"התשמ את הצהרת הלסינקי בדבר המלצות המנחות רופאים במחקר רפואי שכרוכים בו בני אדם , משנת , 1964 וכפי שתוקנה בהצהרת טוקיו משנת . 1975 הצהרה זאת מבחינה בין מחקר קליני , כלומר , מחקר רפואי המשולב בטיפול מקצועי שמטרתו בעיקרה אבחנה או ריפוי לחולה , לבין מחקר ביו רפואי , שאינו קליני , כלומר , מחקר שמטרתו העיקרית מדעית טהורה , בלא כל ערך אבחנתי או ריפויי לאדם המשמש למחקר . בעקרונות היםוד של הצהרת הלסינקי נקבע העיקרון של קבלת הסכמה מדעת של האדם המשמש למחקר . הסכמה זו צריכה להינתן באופן חופשי , תוך הדגשה שהוא בן חורין להימנע מהשתתפות במחקר וכי הוא חופשי להסתלק בכל עת מהסכמתו להשתתף בו . מצוין כי בקבלת ההסכמה מדעת לפרויקט המחקר , יש להיזהר במיוחד כאשר האדם המשמש למחקר עשוי להסכים מתוך כפייה . אשר למחקר ביו רפואי , שאינו מחקר 29 קליני ...
אל הספר