חקירות ועינויים

לא למותר להוסיף כי במסגרת חקירות של שירותי הביטחון הישראליים נפגעת לא אחת בריאות הגוף והנפש של הנחקרים , תוך פגיעה בזכות לשלמות הגוף . אין זה המקום להיכנס למחלוקת הסבוכה סביב סוגיית החקירות של שירותי הביטחון הכלליים וזכויות האדם של הנחקרים , אך ברור שקיים קשר רעיוני בין איסור העינויים במשפט הבינלאומי לבין זכויות בריאות . ראשית , מתעוררת שאלת שיתוף הפעולה של רופאים בעינויים , ולו , לדוגמה , על ידי מתן אישור בדבר כשירות גופנית או נפשית של נחקר לעמוד בחקירה שבה יהיה צפוי ללחץ . במקרים אלה קיים לפחות ניגוד עניינים בין חובות בסיסיות של האתיקה הרפואית לבין כפיפותם המינהלית של הרופאים למעסיק , שהוא זרוע של כוחות הביטחון . על פי הצהרת טוקיו של הארגון הרפואי הבינלאומי , חל איסור על רופאים להשתתף או להשתמש בידע המקצועי שלהם כדי לסייע לעינויים בצורה כלשהי . שנית , בשני מסמכים משפטיים בינלאומיים איסור העינויים קשור לאיסור המתייחס לניסויים רפואיים . איסור העינויים הוא חלק מן המשפט ההומניטרי הבינלאומי , והוא עוגן באמנת ז'נווה הרביעית , משנת . 1949 סעיף 32 לאמנה אוסר "רצח , עינויים , עונשי גוף , השחת...  אל הספר