ישראל התברכה במערכת רפואית מדעית ומתקדמת , אך השינויים העיקריים בתחום הבריאות הם תוצאה של חידושים שחודשו באמצע המאה התשע עשרה בתחום בריאות הציבור . בתקופה זו גרם תהליך העיור להתפשטות מחלות זיהומיות שהיו קשורות לתנאי דיור צפופים , תזונה דלה והיעדר תברואה ציבורית . האמצעים שננקטו לתיקונם של גורמים אלה - כגון התקנתן של מערכות ביוב - הם סיבה מרכזית לתוחלת החיים הארוכה שאנו נהנים ממנה במאה העשרים ואחת . ניתן לייחס את עלייתה של תוחלת החיים גם לגישת הרפואה המונעת לבריאות האם והילד - מניעת תמותה של אימהות וילדים - נושא קלסי נוסף של בריאות הציבור . חידושי הטכנולוגיה הרפואית במאה העשרים הם מסוג שונה . לאחר התגלית של האנטי ביוטיקה אין מתים עוד ממחלות זיהומיות חריפות , וטכנולוגיות רבות אחרות - תרופות , אבזרים ומכשירים והליכים רפואיים מתוחכמים - מאפשרות לחולים במחלות כרוניות לחיות עם מחלותיהם שנים רבות . הטכנולוגיות החדשות הן בעלות עלויות אדירות , אבל התהילה של הצלת חיי אדם ברפואה "הרואית" יוצרת הטיה אוהדת לרפואה של היי טק בבתי החולים , לעומת שירותי הבריאות בקהילה לציבור בכללותו . בהקשר זה נשאלת הש...
אל הספר