רקע

מדינת ישראל אופיינה למן הקמתה במחויבות למערכת בריאות ציבורית . אך בעשור האחרון ניצבה מערכת זאת לפני אתגרים חדשים בשל שני גורמים מרכזיים : ( 1 ) הקצב המהיר של התפתחות טכנולוגיות רפואיות בעלות עלויות גבוהות ביותר ; < 2 ) העלייה הניכרת בצריכתם של שירותי הבריאות , המיוחסת , בין השאר , להזדקנות האוכלוסייה . על רקע זה מינתה הממשלה , עוד בסוף שנות השמונים , ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל . ועדה זו - המכונה "ועדת נתניהו" על שם יושבת הראש שלה , שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו - הגישה דין וחשבון ב . 1990 לאור המלצותיה עברה מערכת הבריאות בישראל רפורמה יסודית . רפורמה זו באה לידי ביטוי מרכזי בחקיקה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי , . 1994-ד"התשנ מטרת החוק היתה להבטיח הספקה של שירותי בריאות מקיפים באיכות סבירה לכלל תושבי ישראל , במימון ציבורי המגיע לכדי סכום נקוב של כ 14 מיליארד ש"ח בשנה בעת חקיקת החוק . ברחבי העולם היה העשור האחרון עידן של גלובליזציה , ומנגד לכוחות הכלכליים שגרמו לקיצוצים בתקציבי בריאות במדינות רבות , גברה חשיבותו של שיח זכויות האדם והצדק הגלוב...  אל הספר