2. גישת הראב"ע על רקע הדיינותו עם קודמיו

אין ספק שהראב"ע הכיר את תפסיר תהילים לרב סעדיה גאון ואת פירושו ( כולל הקדמתו הארוכה , ( וכן את פירוש תהילים של ר' משה הכהן אבן ג'קטילה . לעומת זאת אין בפירוש הראב"ע לתהילים ובשתי הקדמותיו הד ממשי לתרגום ולפירוש של סלמון בן ירוחם , ועדין לא נתברר כראוי אם אמנם הגיעו לידיו תרגומו ופירושו של יפת בן עלי . בשתי הקדמותיו מציג הראב"ע בפירוט ניכר את עמדת רס"ג בשאלת המחברות כפי שזו באה לידי ביטוי בהקדמה הארוכה , אך מבלי לפרש בשם בעליה . בנוסף לכך מונה הראב"ע בפתח הקדמתו הראשונה את חמשת התנאים שהסדירו , לפי שיטת הגאון , את שירת המזמורים במקדש , וזאת אף . מבלי לציין שמישהו קדמו בכך . אך בעוד שבהקדמתו השניה לא נזכר שם הגאון כלל , הרי בהקדמה שבשריד הוא מזכירו בשמו ארבע פעמים אגב הסתייגות , ועוד שתי פעמים באורח אנונימי ( מן הדעה המובאת בשם "רבים פירשוהו" [ שורה [ 137 הוא מסתייג , ואילו לזאת המובאת בשם "יש אומרים" [ שורה [ 128 הוא מסכים , אך גם עליה הוא עתיד לחלוק בפירושו הנדפס ל ד' . ( 1 , בסוף ההקדמה שבשתד הוא מציע את ביאודו שלו למונח "שיי , "המעלות ומביא בשמו של הגאון את הביאור לפיו מורה המונח שיש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן