זכה רש"י שבפירושו לתורה נהיה "פרשנדתא" לכל עם ישראל בכל תפוצותיו . מאות מפרשיו מקפלים תחת פירושו את העולם היהודי כולו על עדותיו , גווניו וזרמיו הרוחניים בכל אתר . עובדה זר , המתקבלת היום כדבר המובן מאליו , היא סופו של תהליך שנגמר כבר לפני כמה מאות שנה . אך במאות השנים שלאחר פטירתו של רש"י , לא היה פירושו לתורה מקובל ללא תגובות של ביקורת . עם הזמן הפכה הביקורת להערצה . כידוע , אפילו בצרפת היתה ביקורת של דורות הפרשנים שבאו אחריו , דבר שבא לידי ביטוי בהערה המפורסמת של רשב"ם , נכדו של רש"י , האומר שבוייכוח ביניהם הודה רש"י , כי עקב ההתקדמות של פרשנות המקרא "אילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל . "יום אם באזור מגוריו של רש"י כך , היה לנו לצפות שבספרד יהיה כך על אחת כמה וכמה . השאלה אפוא היא ו : מה היו שלבי קליטתו של פירוש רש"י לתורה בספרד , לאור ההבדלים העמוקים בין יהדות זו לבין יהדות אשכנז ? לכאורה , היינו צריכים לצפות להתנגדות על רקע משולש , לפחות : פרשנות האגדה , פשט ודרש , ופילוסופיה . כפי שנראה להלן , שלוש הנקודות משיקות זו לזו בכמה מקרים . התחום הכרונול...
אל הספר