הקניין הפרטי בהסדר השלום הישראלי - פלסטיני

מאת איל זמיר ** , איל בנבנשתי ** א . מבוא 1 הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי אשר נחתמה בידי ממשלת ישראל והארגון לשחרור פלסטין > אש"ף < וחליפת המכתבים בין יושב ראש אש"ף וראש ממשלת ישראל , אשר עליהם הוסכם בחודש ספטמבר , 1993 הכשירו את הקרקע לפיוס וליישוב של הסכסוך הארוך והמר על ארץ ישראל . הסכם קהיר בדבר רצועת עזה ואזור יריחו קבע את יום 4 במאי 1999 כמועד שבו הסכם הקבע צריך להיכנס לתוקף , והסכם 3 הביניים על הגדה המערבית ורצועת עזה קבע את ההסדרים שיחולו בגדה המערבית וברצועת עזה עד לאותו מועד . עד כה התמקדו הדיונים בין שני הצדדים בעיקר בהסדרים מוסדיים , כגון מהות המינהל הפלסטיני במשך תקופת הביניים ונושאים אחרים בעלי עניין ציבורי , טרם נערך משא ומתן בנושאים המשפיעים ישירות על אינטרסים של יחידים , וטרם נדונו זכויותיהם של יחידים בקשר לרכוש שהם הותירו מאחוריהם עקב מעשי העוינות - הזכות להשבת רכוש זה או הזכות לקבלת פיצויים בעבורו . הדיון ברוב התביעות הפרטיות הללו נדחה לשלב הסופי , שלב הדיונים בהסכם על הסדר הקבע , אשר התחילו באורח פורמלי ביום 4 במאי , 1996 ואמורים להתחדש בעתיד . לאנשי...  אל הספר