"נפרד אבל שווה" בהקצאת מקרקעי ישראל למגורים

מאת איל בנבנשת **» א . מבוא ב . על שוויון והפרדה קהילתית . 1 השוויון האינדיווידואלי כנקודת המוצא . 2 תביעת החברים בקהילת המיעוט להפרדה מתוך שוויון , 3 הקצאה נפרדת והצורך להבטיח שוויון . 4 הקצאה נפרדת וזכות ההתאגדות ג , הליך ההקצאה . 1 על הצורך בשקיפות . 2 בחינה של הליכי ההקצאה הקיימים . 3 צדק מוסדי ד . סיכום א . מבוא משחר ההיסטוריה התאפיינה מפת ההתיישבות בארץ ישראל בהפרדה טריטוריאלית בין קהילות שונות . לאחר כיבושה של הארץ חילקה יהושע לנחלות והיקצה אותן על פי מפתח שבטי , ואף דאג כי לבני שבט לוי , שלא זכו בנחלה משל עצמם , יוקצו ערים 1 נפרדות בתוך הנחלות של השבטים האחרים . גם כיום מורכבת מפת ההתיישבות בעיקרה מיישובים הומוגניים : קיבוצים , מושבים , כפרים ערביים , דרוזיים ובדוויים . בערים שונות , וירושלים בראשן , ישנן שכונות נפרדות למגזרים שונים באוכלוסייה , היוצרות הבחנה טריטוריאלית ברורה , במיוחד בין יהודים לערבים ובין חרדים לבין שאינם חרדים . יש המשתמשים בדימוי פסיפס לתיאור מבנה התיישבותי זה , ובכך הם מבקשים להקנות לו פורסם לראשונה בעיוני משפט כא ( 3 > יוני . 1998 פרופסור הבר , הפקולטה ל...  אל הספר