מדינות מארחות , ובעיקר מדינות מתפתחות , נוהגות לעודד את ההשקעה הזרה בכלל ואת ההשקעה הזרה הישירה בפרט . הדרכים העיקריות שמדינות נוהגות לעודד בהן השקעה זרה הן הקלות מס , ( Tax Holidays ) תמריצי מס ( כגון התרת ניכוי פחת מואץ , ( סבסוד ההשקעות הזרות , סיוע בהפחתת עלויות המימון , הקטנת הסיכון הכרוך בהשקעה במדינה זרה והקלה בסרבול הביורוקרטי הכרוך בדרך כלל בפעילות כלכלית במדינה זרה . מסקנת הדיון התיאורטי שערכתי לעיל היתה שהמטרה המרכזית של המדינה המארחת היא להפחית את המס הכולל על ההשקעה הזרה בתחומה טריז" ) < "המס עד למינימום . לפיכך , אם היעילות הכלכלית היא מטרת המדינה המארחת , היא תשאף לא להטיל מס , לא מס חיובי ולא מס שלילי , דהיינו , לצמצם ככל האפשר את נטל המס הכולל על המשקיע הזר אך לא להעניק לו סובסידיה , שכן , כאמור , גם סובסידיות יוצרות טריז משלהן בהיותן "מם . "שלילי מטרה משנית היא לגייס תקבולים ממיסים . מטרה זו הינד , משנית מכיוון שכזכור , ההכנסה מן המס הנגבה תהיה תמיד פחותה מיתרונות היעילות שיצמחו למדינה מאי הטלת מס על ההשקעה הזרה . אולם באותם מקרים שבהם אין מנוס מהטלת מס , תשאף המדינה ...
אל הספר