מקובל כיום שמדינות רשאיות למסות הן הכנסות שהופקו בתחומן ( הזיקה הטריטוריאלית ) והן הכנסות שהפיקו נתיניהן ברחבי העולם ( הזיקה הפרסונלית . ( כאשר תושבי מדינה פלונית מפיקים הכנסה במדינה אחרת , סמכויות המיסוי של שתי המדינות - הסמכות הפרסונלית של מדינת התושבות והסמכות הטריטוריאלית של המדינה המארחת - מתנגשות . כאשר שתי המדינות מפעילות את סמכויות המיסוי שלהן כלפי אותם נישומים ובגין אותה הכנסה , נוצר מיסוי כפל , כלומר , מצב שבו אותה הכנסה כפופה ליותר מאשר נטל המם שמטילה עליה מדינה אחת . כפל מס כזה הינו בעייתי מכיוון שהוא יוצר תמריץ שלילי להשקעה בינמדינתית , השקעה המשרתת את כלכלת שתי המדינות גם יחד . לפיכך , המדינות השונות מנסות לפתור את בעיית המס הכפול . פרק זה עוסק בדרכים העומדות לרשות מדינת התושבות למנוע את כפל המס . דרכים אלה רבות ומגוונות , והן נעות ( אם נתאר רק את נקודות הקיצון < בין ויתור מוחלט של מדינת התושבות על מיסוי ההכנסה שהופקה בחוץ לארץ לבין התעלמות מוחלטת מבעיית המיסוי הכפול . מקובל לחלק את השיטות החד צדדיות השונות למניעת מיסי כפל לשלוש קבוצות 10 עיקריות : > א < מתן פט 1 ר ממס ל...
אל הספר