בשאלה היסודית , אם גיור הוא מעשה משפט ממש , והאם בית הדין המקבל גרים הוא כדן את הדין , יש חילוקי דעות , ולפיהם התבארו שיטות שונות לעניין גיור בלילה , בשבת , וכן על ידי מי שאינם מומחים . נראה , כי שאלה זו היא העומדת ביסוד דבריהם של ראשונים ואחרונים , באשר לבעיות שונות בהלכות גיור ובית הדין המגייר . מהכרעה בשאלה זו ינבע הפתרון לאותן בעיות . כך , הובא בהגהות המרדכי מעשה בגר שטבל לפני שלושה קרובים , ואחר כך נגע ביין — ונחלקו ראשונים , אם היין מותר בשתייה . מי שאסר את היין סבר כך , משום "דמשפט כתיב ביה" ואסור לקרובים לדון . אכן , בפעולה אחרת הנעשית בפני שלושה — התרת נדרים — נעשה הדבר , כאמור במסכת נדרים , בפני קרובים , מפני שהתרת נדרים איננה דין . בשאלה אחרת קבע אחד מהאחרונים , בעל "ישועות , "ישראל כי במקרה של נכרי שטבל בפני שלושה אשר לא רצו לקבל אותו כגר — לא יתפוס הגיור , הואיל ואין אדם נעשה דיין שלא מרצונו . היו שהקישו מדברים אלה למקרה שבו הוזמנו שלושה הדיוטות להיות נוכחים בשעת הגיור כעדים ולא כדיינים , וזאת משום שדיינים צריכים כוונה להיות בית דין . בדרך זו , אין לראות את המתגייר בפני עד...
אל הספר