הלכת "חוץ מדבר אחד" היא מן השאלות הקשות , שנידונה רבות אצל הפוסקים בדורות האחרונים , להלכה ולמעשה . במקום אחר בחיבור זה יידון תוקפו של גיור , כאשר יש אומדנא דמוכח ברבר העדר כל כוונה לקבל מצוות . אולם מן הראוי להבחין בין מקרים כאלה , לבין מקרים שבהם ההנחה היא שהמתגייר מקבל עליו באמת עול מצוות , ורק מצווה מסוימת או מצוות מסוימות לא יקיים , או אינו יכול לקיים . להלן נראה , כי היו פוסקים שפסקו בשאלה זו לקולא — תוך מתן פרשנות מצמצמת להלכת "חוץ מדבר . "אחד כך היו שאמרו , כי אך לכתחילה אין מקבלים גר המקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד , ואילו בדיעבד תתפוס קבלת המצוות המשיירת . אחרים סברו , כי הלכה זו — עניינה בהתנאה מפורשת בלבד ; והיו אף שקבעו , כי הלכה זו חלה כאשר המתגייר מתנה שהמעשה האסור יהיה מותר לו מן הדין . בשורשה של פסיקה זו עומדת ודאי שאלת הזיקה בין חובת הקבלה של כל המצוות לבין ההלכה בדבר "חוץ מדבר . "אחד הווה אומר : האם מדובר בהלכה אחת או בשני דינים נפרדים . לפי פשט הדברים , ההלכה שהמקבל את כל המצוות מקבלים אותו כגר , שווה לקביעה שאין מקבלים כגר מי שאינו מקבל את כל המצוות . בדרך זו מסתברת ד...
אל הספר