אנרהם נגנ עיבדה : שושנה ישראלי בשנת 1838 ביקר בממשית אדוארד רובינסון , פרופסור למקרא וממניחי היסוד לחקר הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל . החוקר הדגול חנה עם מלוויו הבדווים בראש מתלול הר ציד הנופל אל נחל ממשית ( ואךי כורנוב , ( ולאחר שהשקיף במשקפתו אל עיי החורבות שלמטה , פסק חד משמעית כי נראים שם רק "שרידי שניים או שלושה קירות הבנויים גזית , שהם שרידי כנסיות או בנייני ציבור אחרים . " מאחר שהמראה לא הלהיבו במיוחד , ויתר על ביקור במקום . בכך החלה לצמוח האגדה על ההרס המוחלט שפגע בעיר העתיקה . כאשר ביקר בממשית המזרחן הנודע פלמר ( 1871 ) הקדיש למקום משפט קצר בלבד , שבו קבע שכוךנוב חרבה ולא ניתן לראות בה דבר . מכיוון שאתר זה מצוי הרחק מן הדרך היורדת מירושלים לחברון , חלוצה , ךחובות , נצנה וסיני , שהיה יעדם של הנוסעים והחוקרים , מיעטו החוקרים לבקר בכוךנוב במאה ה 19 ובראשית המאה העשרים . יוצא מכלל זה היה המזרחן הצ'כי אלויס מוסיל . מוסיל , אשר נסע בכל רחבי המזרח התיכון וערב , רגיל היה לנסוע לבדו , כשעמו מלווה אחד בלבד . ביודעו את אורחות הבדווים , לא טרח אפילו להצטייד במזון ובאמצעי קיום אחרים ...
אל הספר