אבנר רבן במאה הראשונה לפנה"ס היתה רומא בירת העולם . היא שלטה על חלק ניכר מאירופה ועל כל ארצות הים התיכון ; היא היתה מרכז כלכלי אדיר , מרכז למדע , לאמנות ומרכז "החיים הטובים '' של אותה תקופה . לגיונרים , מפקדים ואצילים , שצברו ממון רב במסעות הכיבוש להרחבת גבולות האימפריה , יכולים היו לחיות בה חיי מותרות ולספק כל רצון . עושר זה עשה את רומא מרכז עצום של צריכת מוצרי מותרות . בין החשובים שבהם , בעולם העתיק , היו סחורות שיובאו מחצי האי ערב ומחופי האוקיאנוס ההודי , במיוחד תבלינים ובשמים . עם הביקוש הרב גברה גם תנועת הסחורות בין ארצות המזרח לרומא . סחורות אלה הובלו ביבשה עד לחופי הים התיכון , ומשם הועברו בספינות - תוך הפקת רווחים נאים מאוד - אל רומא . עם הגידול הדרמטי באוכלוסייתה העירונית , הפכה רומא לצרכנית גדולה של מצרכי יסוד ובמיוחד של חיטה - כמזון בסיסי להמונים . הובלת החיטה והסחורות האחרות הצריכה צי גדול של ספינות משא , ואלה נזקקו לנמלים , שבהם יוכלו לטעון ולפרוק את מטעניהן ולמצוא מחסה מפני סערות . הספינות , שהפליגו בעזרת מפרש מרובע , לא יכלו לעמוד בסערות החורף בים . משום כך הפליגו רק בקי...
אל הספר