אדם זרטל ביום חורף שטוף שמש , בראשית שנת תשל"רז , ראיתי בפעם הראשונה את חורבת חמאם . מרחוק נראה המקום ככיפה ירוקה , מגודלת חצבים , נישאת למרחוק בתוך ים גבעות הטרשים של צפון מערב השומרון . האתר הלא ידוע , הבודד והנאה , היכה אותי בהפתעה . מיהו ? מהו ? מדוע לא נזכר בספרות המחקר ? חיפוש במקורות הוכיח שאפילו קונךר וקיצ'נך - החוקרים החלוצים של n , PEF היא הקרן הבריטית לחקירת א"י - לא הגיעו עדיו בעת שערכו את הסקר המקיף והיסודי של ארץ ישראל בשלהי המאה ה 9 ו . גם חוקרים מאוחרים יותר לא מצאו דרכם אליו , והרי אין המקום רחוק ממרכזי היישוב : התל יושב מעל ואדי ג'יז העמוק , המנקז את עמק דותן מערבה אל נחל חדרה ואל השרון . ארבעה קילומטרים לצפון - והנה אנחנו על הכביש , המחבר את השרון לעמק דותן ולג'נין . במחשבה שנייה , לא היה בכך כדי להתמיה . השומרון היה - ונותר עד היום כך - "כתם לבן '' במפת ארץ ישראל . החוקרים היהודים והלא יהודים , מבקשי נתיבות בלתי סלולות במחקר הארץ הקדושה , מיעטו לפקוד את לכה של ארץ זו . לאורך מאה וחמישים שנות מחקר אנו מוצאים סיורים מעמיקי חדור בנגב ובגליל , בסיני ובערבה , לעתים ע...
אל הספר