משה גורל * הניסיונות לשחזר את ההווי המוסיקלי בארץ ישראל העתיקה מסתייעים בעיקר במקורות מקראיים וכן בעדויות שמחוץ למקרא . הממצא הארכיאולוגי משלים את העדויות שבכתובים . בדורות האחרונים , הודות לגילויים ארכיאולוגיים חשובים , נפתחו אופקים חדשים לחקר המוסיקה וכלי הנגינה של ימי קדם . מקומה עול השירה אבותינו ידעו והעריכו את השפעתם של הקולות והצלילים על נפש האדם , עדות לכך הם השירים הרבים במקרא . שירים החובקים את עולמו של האדם בארץ ישראל העתיקה ומספרים על נופי הארץ , על עונות השנה , על אהבה ואוהבים , על מלחמה ותהילה , מפלה וקינה ... וכן תיאורים מהווי החיים של העולם העתיק בהם משמשים כלי נגינה שונים . " פי הנה הסתיו עבר , הגשם חלף הלך לו . הנצנים נראו בארץ , עת הזמיר הגיע , וקול התור נשמע בארצנו . התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח" ( שיר השירים ב , ' יא-יג . ( שיר האביב המובא בזה ושירים אחרים מראים עד כמה היו קשורים חיי הישראלי בנוף ובטבע הארץ , כיצד הכיר כל תג מתגיו , ומה עמוקה היתה השפעת הטבע על נפשו . " הזורעים בדמעה ברנה יקצורו . הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע , בוא ןבוא ברנה נושא אלמותיו" (...
אל הספר