" כי לבער-איש שדה או-כרם ושלח את-בעירה ( קרי : בעירו ) ובער בשדה אחר - מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם . כי-תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה - שלם ישלם המבער את-הבעךה" ( שמות . כ"ב , די - הי . ( הבהמה והאש - הבעיר והבעירה - שניהם מבערים ומבעירים כל אשר נקרה בדרכם כאשר הם עוברים ממקום למקום ו מן השדה אל הכרם או אל היער , מן הקוצים אל הקמה או אל הגדיש . האש בוערת ואוכלת והבהמה אוכלת ומבערת ( ורק הסנה בער ולא אוכל , ויהי לפלא מימי משה ועד היום . ( לעבור ולבעור - שתי מלים , שבחילופי האותיות ביניהן מבטאות שתי פעולות הקשורות זו בזו . בעירה ובעיר - שני מונחים המגדירים גורמים העוברים ממקום למקום ואוכלים כל צמח הנקרה בדרכם . לפיכך נראה לנו , כי הפסוק הראשון המצוטט למעלה הוא בעל משמעות כפולה , המתבטאת במשחק המלים היפה שבין הקרי "בעירו '' לבין הכתיב "בעירה . " כאילו נתן לנו הכתוב לברור בין שתי האפשרויות , בכל פעם לפי המקרה הנדון ( בימינו היה מנסח זאת עורך דין מנוסה בלשונו המשפטית : "ושילח את בעירו ו ) - או ) בעירה . ( .. . " גם עברה , הקשורה בדרך כלל בחוס-הזעם ובחרון-אף , נשמעת לנו כבערה בח...
אל הספר