את המסע הארוך אל תורת המשמעים החדשה — הסמנטיקה הקוגניטיבית — ואל הסתעפויותיה אני מבקשת לחתום בסיפור מסע קטן ובלקח שבצדו בדבר משמעות ודרכי פענוח . זה היה בחודש פברואר , בשעת ערב מאוחרת , ברכבת מחיפה לתל אביב . עיניי נמשכו אל היושבת מעבר לשביל המעבר בקרון ובידיה ספר . סקרתי אותה בחטף : נערה ארוכת שער , לרגליה תרמיל . האם הפרטים הללו יועילו כשאעיף מבט בספר שקראה ? האם אצליח לפענח במבט אלכסוני את כותרתו ? הצלחתי לראות שלוש אותיות מכותרתו של הספר : קבע . השאר היה מוסתר . מנגנון הפענוח התחיל לפעול ועמו ניחושים וסתירות . מה קוראים אנשים צעירים ? מה קוראות נערות צעירות ? מהו "אורח , "החיים כבלשונו של ויטגנשטיין , המוליד את משחק השפה המשתקף בכותרת הספר שרק חלקה נגלה לי ? מהי המילה המסתתרת מאחורי שלוש אותיות הכותרת , שכנראה אינה שלמה ? האומנם אין זו הכותרת המלאה ? המילה קבע נראתה משום מה בלתי מתאימה לכותרת של ספר . הספר היה כרוך בכריכה קשה ונראה מהודר למדיי . תנועת הרכבת שינתה את זווית הראייה שלי וכך ראיתי מילה שלמה : קבעוני . קבוצה שלמה של השערות נזנחה , בהן כאלה שממילא נראו מסופקות , הקשורות ל...
אל הספר