כדרכנו , נתחיל בעוגן התחבירי , במבנהו התחבירי של המשפט "מילים עולות ממעמקי . "שנהב בשיח יש מיפוי למטפורה "מילים עולות . "ממעמקים " תודות מעומק הלב" הוא רק ביטוי אחד המדגים את הדפוס המטפורי הזה , המבטא תחושה שיש "לחצוב" את המילים ולהביאן ממקום פנימי , עמוק , מוסתר וחשוב . הבעיה צצה בצירוף הסמיכות המשמש במשפט כתיאור מקום : "ממעמקי . "שנהב הצירוף ייחודי ומעניין . ברור מן הקשר , "טנור"שה נושא המטפורה , שייך לעולם המילים , הספרים , הכתיבה וההבעה . שייכות זו קושרת את הביטוי המטפורי השגור מעמקים , "טנור"ל האיבר המוכר הנקשר לרצף השיח . אולם הסופרת קשרה אותו V vehicie יצירתי עד כדי אי מובנות בצירוף "מעמקי . "שנהב שנהב , כמו חלחלו בדוגמה של עמוס עוז וכמו נקטפו בדוגמה של א"ב יהושע , נראה מושאל וזר ומבקש . "פיוס" קושי על קושי מוסיפות המטפורות שבהמשך : "שופכות את שחורן פורחות . "וחודרות המסננת המטפורית מופעלת שוב ונשענת על דפוסי "מיפוי" קודמים ושגורים בשיח : "מילים חודרות" הוא צירוף מוכר , מילים ה"שופכות" את שחורן הוא ציור קל יחסית : לרוב סימני הדיו של המילים הן ב"שחור על גבי . "לבן לפרוח בהקשר ה...
אל הספר