מדוע התקשו הנשאלים להשלים את המשפט של א"ב יהושע מ"חתונתה של , "גליה "הימים האחרונים בידים ? "רועדות מדוע קשה "לפייס" בין ימים לבין ידים י מדוע המשפט מבקש להתפענח כמבנה סביל , כמשהו נעשה ל"ימים האחרונים" על ידי ה"ידים , "הרועדות מה "ידים רועדות" יכולות לעשות לימים ? משפט שונה במקצת , "הימים האחרונים ברגליים קלות" או "בכנפיים פרושות" היה מתפענח ביתר קלות . מטפורת ה"ימים החולפים" נפוצה בשיח ומעוגנת בתודעה . רגליים וכנפיים יכולות להמחיש את ממד התנועה המטפורית שאנו מייחסים בדרך כלל לזמן המופשט . הזמן מומשג באורח עקיב במונחי דרך ומרחב : "החגים , "מתקרבים "זמן רב עבר , "מאז "מה יביא העתיד בכנפיו "time flies" , " ? ועוד . אולם ימים וידיים רועדות מתקשים להתפייס . מבנה הסביל מתבקש ואף מתאפשר בעיקר בשל מוסכמה שידיים הן דבר מה פעיל המחולל ומייצר דבר מה . בניגוד לתנועת הזמן , אין בתודעתנו מיפוי מוכן ל"ידיו של , "הזמן אף כי יש לנו מיפוי מוכן ל"ידו של . "הגורל אבל מדוע ידיים ברבים ? ומדוע הידיים רועדות ? אם נדבוק במבנה הסביל יהא עלינו לחפש מנגנון פיוס , או בלשונם של פוקוניה וטרנר , מרחב גנרי היוצר "ע...
אל הספר