מאמרי "יסוד ההמרה בהצטרפות השמנית" ( תשנ"ז ) החל כחקירה של תופעה תחבירית מעניינת , של הגבלה המבקשת הסבר . מול הקלות שבה צירופי סמיכות רבים ניתנים לפירוק לסמיכות כפולה , למשל "בן השכנים" — "בנם של ; "השכנים "ברכת האדמה" — "ברכתה של , "האדמה עולה במפתיע העובדה שצירופי סמיכות אחדים אינם מאפשרים פירוק כזה בעזרת מילת היחס של והוספת כינוי גוף . כך "פרשת המרגלים" איננה ניתנת להמרה ב"פרשתם של , "המרגלים "סעיף הרצח" לא יומר ב"סעיפו של , "הרצח "נגע הסמים" איננו "נגעם של , "הסמים "שורת הבתים" אינה תחליף ל"שורתם של הבתים" ו"קבוצת כינרת" ו"מטוס הפנטום" אינם תחליפים של "קבוצתה של כינרת" ו"מטוסו של . "הפנטום תהיתי על טיבה של הגבלה תחבירית מוזרה זו וחיפשתי את טעמיה , תוך כדי בקשת המשותף לקבוצות הצירופים השונות . בעודי תרה אחר מכנה משותף , נמצאו לי גם מטפורות המציגות אותה תופעה בדיוק . הביטוי "מוקשי הפחד בדרך לשלום" אינו תחליף לביטוי המשונה "מוקשיו של , "הפחד "פטיש צרותי" בשיר של ביאליק איננו "פטישן של , "צרותי ו"ערפל גופך" בשיר של אלתרמן איננו "ערפלו של . "גופך ההגבלה התחבירית מקבילה לצורת הקריאה הייח...
אל הספר