נבחן את ההבדל בין שתי המשפטים : "המנתח הזה הוא ממש , "קצב לעומת " הקצב הזה הוא ממש . "מנתח כביכול מתרחש בשני המקרים עירוב זהה , שהרי שני מרחבי הקלט זהים . ולא היא . הסדר של המשפט היוצר יחסי נושא נשוא , יחסי פרדיקציה , קובע את הפלט הסופי . המרחב הגנרי מציע לראות את המרחב הראשון במונחי השני , לפי סדר המילים במשפט . המרחב הגנרי המשותף למנתחים ולקצבים הוא השימוש בסכין לצורך חיתוך איברים . עד כאן המשותף . השוני הוא ברמת הדיוק והאלימות ובעובדה שמנתח מנתח אנשים חיים כדי לרפא אותם , ואילו קצב חותך נתחים של גופות של בעלי חיים מתים . הבדל זה , יחד עם כיוון המשפט , כלומר יחסי נושא נשוא שבו , יקבע את הסינון שמפעילים המרחבים המתערבים אלה באלה . במשפט " המנתח הזה הוא ממש קצב" לוקח מרחב המנתח מן המרחב הגנרי את מה שאין בו עצמו כדי שיוכל לטעון טענה חדשה , כמו במשפט ההפוך " המנתח הזה הוא ממש . "אומן האלימות היא התכונה החדשה החודרת לעירוב ויוצרת את מרחב הפלט ואת הביקורת השלילית . במקרה ההפוך הסינון פועל בכיוון הנגדי . אל תכונותיו הגנריות הרגילות של הקצב נוספו עכשיו עדינות וזהירות המאפיינות את עבודתו כמיו...
אל הספר