במשך שנים ארוכות התעניינו בתופעת המטפורה חוקרי ספרות בעיקר , אנשי תורת הספרות ומבקרים . בעקבות ספרו החשוב של הפילוסוף מקס בלק " מודלים ומטפורות" התעורר העניין בחקר המטפורה בפילוסופיה , ( 1962 Black ) וסמוך לכך גם בפסיכולוגיה ובבלשנות . הבלשנות הקוגניטיבית היא שהעניקה לשאלת המטפורה מקום מועדף בסדר היום המחקרי שלה . במקביל ערערה הפילוסופית אווה קיטאי על הדחייה שדחה הפילוסוף דייווידסון את מחקר המטפורה מן השיח הפילוסופי ( ראו לעיל פרק שלישי , סעיפים . ( 4 , 3 , 1 חלק ניכר מספרה של קיטאי עוסק בפולמוס עם דייווידסון על עצם ההכרה בחשיבות שבפענוח המטפורה וביצירת תאוריות פילוסופיות ובלשניות שיביאו בחשבון את תופעת המטפורה בשיח , בכתיבה ההגותית ובשירה ipVn . ( Kittay 1987 ) האחר של ספרה מציע להיעזר בתורת השדות הסמנטיים שהיא עצמה תרמה לפיתוחה , לצורך פענוח של מטפורות . המבע המטפורי מחבר שני איברים משדות שונים . אפלטון מתאר בדיאלוג "תאי ? זטוס" את הפילוסוף כמיילד של רעיונות . שדה הלמידה אינו קשור באופן טבעי לשדה המיילדות והלידה . אפלטון , בהשתמשו במטפורת הפילוסוף המורה כמיילד רעיונות , מנצל יסודות מ...
אל הספר