2. שדות סמנטיים

בעקבות רעיונותיו של דה סוסיר והצעתו של טריר להשתמש כמושג שדה סמנטי , יצאו אנתרופולוגים באמצע המאה העשרים לחקור לשונות בלתי מוכרות ולסדר את הממצאים על פי עקרונות סדר כלשהם . נתגלו ממצאים מפתיעים על אודות לקסיקון מונחי קרבת המשפחה ולקסיקון הצבעים שכבר נזכר . התברר לחוקרים שבשפות שונות יש מקבצים של מילים בתחומים מסוימים שארגונם שונה מזה המוכר בשפת המוצא שלהם . מיון של מונחי קרבת משפחה הוביל אל תיאורן של מערכות מסועפות של צרכים חברתיים , מנהגי חיתון , ירושה , איסורים מיניים דיני נחלות ועוד . הערבית , למשל , מבחינה בין דוד שהוא אחי האם לבין דוד שהוא אחי האב . העניין קשור לסדרי חיתון ונחלות . העברית אינה נדרשת להבחנה הזו . המחקר האנתרופולוגי הראה כיצד חקירתו של חלק מן הלקסיקון של שפה חדשה מוליך להבנת קשרי משמעות בין מושגים , ובעקבות כך לתובנה טובה יותר בדבר תפיסת העולם של דוברי השפה , תרבותם ודרכי ההתארגנות החברתית שלהם . כך שימש המחקר הלשוני צוהר להבנה של הדוברים ושל תרבותם . גם הבלשנים הלכו בעקבות טריר בנסיון להבין את דרכי הארגון המושגי של שפות שונות , מתוך רצון להבין את המנגנון הסמנטי עצמ...  אל הספר
תמר סוברן