3. בעיות בחקר המשמעות

כיצד חוקרים משמעות ? אחת הבעיות בחקר המשמעות היא עושרן של המשמעויות , תחושת היעדר הגבולות שחקירת משמעים מעוררת . זו גם אחת הסיבות לעיכוב בהתפתחותו של ענף זה . האם סמנטיקה מתמצה במילון המציין את משמעה של כל מילה ? במה יתייחד ענף חקר שייקרא " תורת ? "המשמעים ואם תאמר כי המילון מצומצם , הגדרותיו קצרות ובלתי מספקות , אולי נפנה לאנציקלופדיות שיהיו תחליף לסמנטיקה ? בכל שתפנה תמצא משמעות : במילים , במעשים , במדעים , בתכניות חיים . העושר הזה היה שמור לסמנטיקה לרעתה , ויש להנהיג סדר ושיטה במה שנראה כחובק כול . האם הדגם של חקירת התחביר יכול להציע שיטה כזאת ? התיאור הפשוט ביותר של תורת המשמעים גורס שהיא חוקרת את הקשר בין העולם לבין המילים והמושגים . כיצד יתקדם הדיון מכאן ? באחד הכרכים הראשונים של מפעל מונומנטלי בן כרכים אחדים שיצא בשיקגו בשנת 1938 ונקרא "האנציקלופדיה הבין לאומית של המדע , "המאוחד הציע הפילוסוף מוריס לדבר על תורה מכלילה ומורכבת של סימנים : הסמיוטיקה . בתורת הסימנים על פי מוריס שלושה מושגי יסוד : הסימן , הדבר שהוא מסמן ( המסומן ) והמפענח . ( Morris 1938 ) לכן יש לדעתו לחלק את מדע ה...  אל הספר
תמר סוברן