השונות המאפיינת שפות מדוברות היא דבר המובן מאליו . איש אינו מצפה ששפה מדוברת תהיה אוניברסלית . מדוע אפוא ישנה ציפייה לאוניברסליות בהקשר של שפות סימנים ? מה גורם להבדלים בגישות כלפי שפות סימנים וכלפי שפות מדוברות ? אנו סבורות שהבדלים אלו נובעים בעיקר משתי תכונות של שפות סימנים , הקשורות זו בזו : האפשרות להביע בצורה איקונית מושגים רבים והנטייה לעבד ולהעביר מידע לשוני באופן סימולטני . כפי שציינו בפרק הראשון , בשפות סימנים יש הרבה יותר סימנים איקוניים מאשר בשפות מדוברות . בסימנים איקוניים צורת הסימן מייצגת ישירות תכונות מסוימות של המושג שהסימן מייצג ( ראו איור . ( 2 הייצוג הישיר של המשמעות באמצעות הסימן מעביר תחושה של . 'טבעיות' טבעו של העצם או של המושג , ובייחוד תכונותיו החזותיות , הם הקובעים במידה מרובה את צורתו של הסימן . הסימן המייצג את המושג 'כדור' נראה כך בשל צורתו העגולה של הכדור . הפועל לאכול מסומן ליד הפה משום שפעולת האכילה , המושג המיוצג באמצעות סימן זה , מתבצעת בפה . איננו מצפים למצוא שפת סימנים שבה הסימן לאכול יסומן ליד המצח או ליד האוזן , הסימן כדור יסומן באמצעות אצבע המשרטטת ...
אל הספר