שפת הסימנים הישראלית משתמשת במגוון של אמצעים דקדוקיים להביע יחסי זמן : נטיית אספקטים בפועל , ציינים דקדוקיים כדוגמת כבר , ציר זמן וציון מספרי של יחידות זמן . אמצעים אלו , השונים במובהק מאלו של העברית , מראים עד כמה מטעה הדבר לבחון שפה אחת דרך המבנה הלשוני של שפה אחרת . אם נבחן את מערכת ציון הזמן של העברית דרך המשקפיים של שפת הסימנים , העברית היא שתיראה דלה , שהרי אין בה נטייה מורפולוגית של האספקט הדורטיבי והאיטרטיבי , יש להשתמש בכמה מילים כדי להביע רעיון ששפת הסימנים מביעה בסימן אחד ( כגון 'לפני חמש ( 'שנים ועוד . המסקנה המתחייבת היא שכל שפה יכולה להביע את כל מה שדובריה רוצים להביע , כגון המגוון הנרחב של יחסי הזמן שהבאנו בפרק זה , אלא שכל שפה ושפה מגייסת אמצעים דקדוקיים שונים כדי לעשות זאת . שפות אינן ' עשירות יותר' או 'עניות , 'יותר הן פשוט שונות . 17 אנו מודות לדורון לוי על דוגמאות אלו . הפניות ביבליוגרפיות לקהל הרחב קלימה ובלוג'י ( Klima & Bellug i 1979 , chap . 11 , 12 ) מתארים בהרחבה את מערכת האספקטים בשפת הסימנים האמריקנית . סוטון ספנס ררו ל ( chap . 7 Sutton-Spence & W 011 1999 ...
אל הספר