למרות חושו הביקורתי המעודן , היה אף אלכק שכוי , לדעתנו , באותה תפיסה , ותמך בשתי ההנחות הכרונולוגיות הבסיסיות של התקופה . האחת — שרבינא , חברו של רב אשי , הוא תלמידו של רבא , בן הדור החמישי , שהאריך ימים עד לשלהי הדור השישי ; והשנייה — שרבינא זה נפטר לפני רב אשי ( לשתי ההנחות הללו כבר התייחסנו לעיל . ( שתי הנחות בסיסיות אלו גררו בעקבותיהן שתי הנחות נוספות , שאף בהן תמך אלבק . הראשונה — שמרימר האריך ימים אחר רב אשי ; והשנייה — שרבינא , שפעל אחר רב אשי , היה 'תלמידו של . 'מרימר להגדרת היחסים ביניהם כתלמיד ורבו , משמעות כפולה . ראשית , היא פוסלת את האפשרות שמערכת היחסים בין רבינא למרימר היתה כשל שני חכמים בעלי מעמד דומה , אף שבאופן טבעי אחד כפוף לחברו ( לשאלה זו הקדשנו את הפרק החמישי . ( שנית , קביעת אלבק ( וקודמיו ) שרבינא היה 'תלמידו של מרימר' וכי הוא רבינא ה'אחרוך , אילצה אותו לפסול את האפשרות שרבינא השכיח במחיצת בני דורו — מר זוטרא , רב אחא בריה דרבא , רפרם , ועוד — הוא חברו של רב אשי . במהלך הדיון נעמוד על התמודדותו המרשימה ( (! של אלבק — גם כשאין הוא חושף את מניעיו ושיקוליו — עם הקש...
אל הספר