1. הלשון 'אנא איקלע[ית] לסורא קמיה דמרימר'

בעדותו העצמית של רבינא , שצוטטה לעיל , הוא סיפר : 'אנא איקלעית לסורא קמיה . 'דמרימר מן העובדה שרבינא 'נזדמן' לסורא משמע שסורא לא היתה מקומו הקבוע , והוא התגורר במקום אחר . היסק לוגי זה מעוגן אף בסקירת המונח 'איקלע רב פלוני' למקום מסוים . מונח זה מצוי בעקיבות אצל חכמים , שידוע כי לא היו בני המקום שאליו ' , 'נקלעו כגון : 'רב איקלע לדמהריא' ( עירובין ו ע"א ;( 'איקלע רב נחמן ; 'לסורא 'רב 30 פעמיים ו שבת מ ע"ב , מא ע"א . מסתבר , שר' זירא לא היה תלמידו של ר' אבהו . ראשית , בעלייתו לארץ ישראל הוא שימש כתלמידו של ר' יוחנן ( ראה ? אלבק , מבוא לתלמודים , עמ' . 235-234 וכן היה תלמידו של ר' אלעזר . שם , ( ואף ר' אבהו עצמו היה תלמידו המובהק של ר' יוחנן . שנית , ר' זירא התייחס בזלזול מופגן כלפי בעלי האגדה ( ירושלמי מעשרות פ"ג ה"י ) וכינה אותם 'ספרי קוסמי' ( סמ"ך בחירק ופ"א שוואית , או סמך בפתח ופ"א דגושה וקמוצה . ( כיוון שר' אבהו היה דרשן ידוע באגדה ( סוטה מ ע"א ועוד , ( קשה להניח שר' זירא היה מתייחס אליו , או אל תפקידו , בדרך זו לוא היה רבו . 31 ראה פרק ראשון , ליד הע' , 29 ובדיון שליד הע' 54 ואילך...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן