1. עיון מחדש בסוגיות התלמוד

כבר נאמר לעיל , שבמקורות התלמודיים ובמסורות הגאוניות אין זכר למועד פטירתו של מרימר . בעקבות אימוץ גרסת בעל ספר הקבלה , הגיע הלוי לשתי מסקנות , אשר אותן טרח לבסס אף בדרכים נוספות : האחת — ועליה כבר השבנו לעיל — שמרימר הוא זה אשר נתמנה לראש ישיבת מתא מחסיא לאחר פטירת רב אשי ; והשנייה , הנובעת באופן טבעי מן הראשונה , שמרימר האריך ימים אחר רב אשי . את מסקנתו השנייה טרח הלוי לבסס על סוגיות התלמוד , ועיקרי ראיותיו , שיידונו להלן , נתקבלו על ידי החוקרים שבאו אחריו . כך הפכה פעילותו של מרימר בדור השביעי — לאחר מות רב אשי — לעובדה מוסכמת על כל החוקרים , 51 ללא קשר מחייב אל השאלה , מי ירש את מקום רב אשי בראשות הישיבה : מרימר או רב יימר . להלן נבחן את ראיותיו , וכן ראיות נוספות . נוסף על עדותו הרחוקה של ספר זה , ידוע שבעליו הושפע מספר הקבלה ומספר כריתות ( ראה : שפרבר , כרונולוגיה , עמ' , ( 85 וכאמור , אלו עצמם , עדויותיהם סותרות זו את זו . עוד בעניין זה , ראה : טננבלאט , להל ן הע' . 51 49 בעייתו של הלוי היתה , שהוא זיהה את רבינא — 'תלמידו' של מרימר , לשיטתו — עם רבינא ה'אחרוך , בר רב הונא 'סוף , ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן