עובדה היא , שרבינא לא היה רק חברו של רב אשי , אלא אף תלמידו , כעדותו העצמית בפני רב אשי : 'ואנא נמי תלמיד חבר דמר = ) של אדוני ) אנא' ( עירובין סג ע"א . ( אין זה אלא טבעי אפוא , שכתלמידו הוא האריך ימים אחריו . עוד יש להדגיש , כי מה שתרם להסכמה 52 אמנם , להגנה מפני נקודת תורפה זו אפשר לפרש , שהעורך העדיף להציג קודם את פיסקת רבינא כי' ) נח נפשיה , ( 'דרבינא כיוון שהיא תואמת בלשון ובתוכן את מה שמובא לפני כן בסוגיה , כהסברנו לעיל ( ליד הע' 41 ואילך , ודוגמה אחרת הובאה בפרק ראשון , ליד הע' 65 ואילך . ( ואולם , הנחה זו קשה ליישמה בנידון ספציפי זה , כפי שיובא בסמוך . 53 לעדותו זו ולאישושה , ראה עוד בפרק שני , ליד הע' 54 . 67-64 כך מצאנו בתלמוד לא רק ביחסי רב ותלמיד אלא אפילו בין עמיתים , בני אותו דור , שבאופן טבעי הכללית — הן בפרשנות המסורתית והן במחקר — שפטירת רבינא קדמה לזו של רב אשי , היתה ההנחה שהופרכה , שרבינא היה קשיש מרב אשי , משום שסבורים היו שיש לזהותו עם רבינא אחר , תלמידו של רבא .
אל הספר