כבר הבחין הרשב"א ( ואחרים , ( שמתוך משאו ומתנו של 'רבינא' בתלמוד ניכר פער כרונולוגי בין רבינא תלמיד רבא לבין רבינא חברו של רב אשי . וזה לשונו : ומקצת רבני צרפת פסקו הלכתא כרבא ורבינא ( כנגד רב פפא ורב שרביא , ( ואמרו דרבינא — בתרא הוא , ורב אשי ורבינא — הלכה כרבינא . ותמיהה לי , דהא משמע דתרי רבינא הוו ; חד — קשיש , דהוה כימי רבא , וכדאמרינן בכמה מקומות בתלמוד : 'א"ל רבינא ; 'לרבא וחד — בימי רב אשי , ותלמידו . ואי אפשר דהיינו רבינא דהוה בימי רבא , דההוא קשיש מיניה טובא , דהא 'ביום שמת רבא נולד רב . 'אשי דומה , שאם נדייק בלשון טיעונו של הרשב"א נמצא , שמבעד לשיטין מבצבץ ועולה מדבריו יותר מטיעון אחד . הוא חש שאיחודם של רבינא תלמיד רבא ורבינא חברו של רב אשי , יוצר שני תקדימים שקשה לקבלם , כיוון שאין להם אח ורע בתלמוד . האחד , שאין זה מתקבל על הדעת , שרבינא הקשיש יכפיף עצמו להיות תלמידו של רב אשי הצעיר ממנו רבות : 'וחד — בימי רב אשי , ותלמידו , ואי אפשר ... ( כיון ) דההוא ( תלמיד רבא ) קשיש מיניה ( מרב אשי ) . 'טובא והשני , פער הזמנים , בן שני דורות , פוסל אפשרות זו . 'דתרי רבינא הוו . חד...
אל הספר