הניסיונות של גורמים ישראלים בשנות ה 80 להגיע ללוסקה , אל אוליבר טאמבו במטה הקונגרס , לא זכו לעידוד משרד החוץ . בודדים שנקטו ביוזמות פרטיות כאלה , ובהם אנשי ר"צ , העלו חרס בידם . מאז דצמבר 1987 הכבידה גם האינתיפאדה על יוזמות אלה . במהלך ביקורי בדרום אפריקה ב 1987 ו 1988 התעניינתי בסוגיית הפעילים היהודים בקונגרס הלאומי האפריקני , בתקווה שבבוא היום יוכלו לשמש גשר . שם אחד בלט מעל כולם - ג'ו סלובו , ראש ה"אומקונטו וו סיזווה" - ( MK ) צבא הקונגרס . בקהילה היהודית הוא תואר כבוגד , קומוניסט , טרוריסט ושונא ישראל . כל מי שאמר את השם , אמר אותו ברעדה . " ג'ו . "האיום עצם העובדה שהיה הלבן הבכיר ביותר בשורות "המאבק" סקרנה אותי מאוד . גם העובדה שאשתו של ג'ו , רות פירסט , גם היא יהודייה פעילה במאבק , נהרגה בעת פתיחת מעטפת נפץ , בהיותם בגלות במוזמביק , הגבירה את ההילה סביבו . כבר ב 1988 ניתן היה לחוש שסלובו , שנוא נפשו של הציבור הלבן , הוא אחד מאלילי הציבור השחור . ממשל האפרטהייד , שהיה אחראי לדמוניזציה של סלובו , הפך אותו לגיבור ההמונים ברחוב השחור . לימים נהג סלובו לומר , שממשל האפרטהייד היה ה...
אל הספר