גרסינן בב"מ לו ע"א : איתמר : שומר שמסר לשומר - רב אמר פטור , ו - יוחנן אמר חייב . אמר אביי : לטעמיה דרב לא מיבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר , דעלויי עלייה לשמירתו , אלא אפלו שומר שכר שמסר לשומר חנם , דגרועי גרעה לשמירתו פטור , 2 שהרי ' מסרה לבן דעת ; ולטעמיה דר' יוחנן לא מבעיא שומר שכר שמסר לשומר 15 יש אף מקום לסברה הפוכה , שתובא להלן הע' 16 . 136 הובאה במסכת סופרים פ"ה הי"ח , מהד' היגער , עמ' 17 . 162 כ"ה גם בכ"י מינכן , פלורנץ ורומי ב ; בכ"י אסקוריאל ובדפוסים : ר' שמעון בן לקיש , וכ"ה בכ"י רומי א , אלא שנשמט שם "בן 18 . "לקיש כ"ה גם בשאר כה"י , למעט כ"י אסקוריאל , ושם ובדפוסים : מהו דתימא . 19 כ"ה גם בשאר כה"י , למעט כ"י אסקוריאל הגורס י דלעביד . ובדפוסים 1 דתיעביד . 20 ג' תיבות אחרונות חסרות בכ"י אסקוריאל ורומי ב , אך מצויות בשאר עדי הנוסח . 21 כ"ה אף בשאר כה"י ; בדפוסים : מאי טעמא דהא מסרה וכר . חנם , דגרועי גרעה לשמירתו , אלא אפלו שומר חנם שמסר לשומר שכר , דעלויי 24 23 22 עלייה לשמירתו , חייב , דאמר אין רצוני שיהא פקדתי ביד אחר . אמר רב חסדא ! והא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמ...
אל הספר