סוגיית 'שומר שמסר לשומר' בשמה זה היא סוגיא אמוראית , אך מכל מקום מצויים חמישה מקורות תנאיים העוסקים בנושא זה . והנושא עניינו כפול : ( א ) חיובו של השומר שמסר לשומר כלפי הבעלים , מדיני פקדון ; ( ב ) חיובו כלפי הניזק , כאשר אירע ע"י הפקדון נזק , מדין נזקי ממון . עיקר המקורות , התנאיים והאמוראיים , דנים בעניין הראשון , אך יש אף הדנים בשני ; ואנו ניזקק לבדוק , בעקבות התלמודים , אף את שאלת היחס בין העניינים . מנקודת המוצא של חיבורנו בכללו , עניין תלמודם של התנאים , יש לנו להקדים את הדיון בעניין פקדון , שבו מצויים מקורות המתייחסים זה לזה . שכן שנינו בב"מ ג , ב : הסוכר ' פרה מחבירו והשאילה לאחר ומיתה כדרכה , ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר . אמר ר' יוסה ו כיצד והלה עושה סחורה בפרתו שלזה ? אלא תחזור הפרה לבעלים . משנה זו נקבעה כאן , בסמוך לתחילת פרק המפקיד , בשל זיקתה למשנה שלפניה . זו האחרונה עוסקת ( כמובא לעיל , ראש חלק א ) באפשרות שהשומר זוכה בתשלומי כפל , במקום הבעלים , כשקדם השומר ושילם את הקרן במקרה של גנבה . בהמשך לכך מביאה כאן משנתנו מקרה נוסף שהשומר זוכה בתשלומי הפקדון במקום ה...
אל הספר