על רקע האמור עד כאן , תתחוור מעתה אף שיטת רבא . על קושיית רמב"ח כפי שנתבארה עונה רבא , שאין הקניין נעשה בידי חכמים אד-הוק , בכל מקרה ומקרה של תשלומים , ועל יסוד התשלומים כבסיסו של הקניין , אלא הקניין הוקבע בידי חכמים כחלק בלתי נפרד מתנאי ההפקדה שמעיקרא , ו"נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו" - בקנין שמבוסס על 'אמירה' שמעיקרא , ולא על התשלומים שלבסוף . ממילא מיושבת קושיית רמב"ח , שהרי ההקנאה נעשתה שעה שהיה הפקדון ברשותו . ושוב יש לנו לדייק בקביעת ההבדל בין רבא לקודמיו : לא חידש רבא כל חידוש באשר למצע הרעיוני של 62 ראה המקורות המובאים באנציקלופדיה תלמודית , ערך 'דבר שאינו , 'ברשותו כרך ו ציון . 39 ועליהם יש להוסיף : רמב"ם , הל' מכירה פכ"ב ה"ט ; פירוש ר"י מלוניל לרי"ף ב"מ כאן , ד"ה גמרא ; תוס' רי"ד לב"מ כאן , מהדורת ר"נ זקש , ירושלם , תשי"ט , רע"מ לח ; ריטב"א ב"מ מג ע"א , ד"ה איתבר , ועוד . וראה סיכום ההלכה על מקורותיה באחרונים : ר"ב רבינוביץ-תאומים ( עורך , ( חוקת משפט , הלכות מכירה , פרק ו סעיף יד , ירושלם , תשי"ז , עמ' כו-כז . תפיסתנו את ההלכה , שנובעת מהיעדר ...
אל הספר