נתבאר לעיל , שהשיטה הקדומה כללה במושג שליחות יד שני עניינים שונים ( שימוש וגנבה , ( והמקורות התנאיים המאוחרים עיבדו שיטה זו באמצם רק אחד משני המושגים , או ביחסם מושג אחד לשומר חנם , ומשנהו - לשומר שכר . והנה , במכילתא דרשב"י על אתר ( עמ' ( 205 , 202-201 מוצאים אנו כעין השיטה הקדומה , ללא עיבוד שמאמץ רק אחד מן המושגים , או שמחלק ביניהם לפי סוג השומר . שליחות יד מודגמת ב"רכב עליה ובא גייס , "ונטלה והיינו שימוש בפקדון לצורכו - בצד ההלכה שהטיית החבית ונטילת רביעית אין 258 וראה גם מלחמות ד' בסוגיין . ואין זה כשיטת הרמב"ן כפי שהביאה הריטב"א בסוגיין ; אפשר שיש מ '' מ לפרשו כאן עפ '' י שיטת הריטב"א , ואפשר שבפירושו לתורה לא דק כל כך בדבר , ואפשר שהריטב"א פירש את שיטתו מעבר ליסוד שנתבאר ברמב"ן . 259 אם הכוונה לרש"י , הרי הדברים לקוחים מפירושו להלן לפסוק י , כעניין שומר שכר ; וכבר נתבאר לעיל ( פרק ז , ( שרש"י הבחין בין שתי משמעויות שונות של שליחות יד בשתי הפרשיות . אך הלשון כאן אינה זהה ללשון רש"י שם . 260 ויש להוסיף , שמושג השימוש כגדרה של שליחות יד הוא הדומינאנטי בספרות המחקר של המשפט העברי , ...
אל הספר