בתשובה לשאלת הסתמא בבבלי "רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבא " ? מצויות לא פחות משש גירסאות : א ) "אין , דאמר ר' יוחנן מאן דמתרגם" ; 'וכו ב ) "אמר ר' יוחנן מאן" ; 'וכו ג ) "אמר רב יוסף : אין , דאמר ר' יוחנן" ; 'וכו ד ) "אמר רב יוסף אין . אמר ר' יוחנן" ; 'וכו ה ) '' אמר רב יוסי אין , רישא די ישמעאל וסיפא [ [ 'ר עקיבא , יאמר ר' יוחנן" ; 'וכו ו ) "א"ל רב יוסף אין , רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבא , דאמר ר' יוחנן" . 'וכו המשותף לארבע הנוסחאות האחרונות הוא , שתשובת "אין" וכו' איננה מסתמא דגמרא , כפי שהיא לפנינו , אלא מיוחסת לרב יוסף ( או יוסי . ( ונמצא שתשובת "אין" , 'וכו וכל המשא ומתן שביסודה , אינם מאוחרים כלל , וכבר רב יוסף , מראשי האמוראים בדור השלישי , משתתף במשא ומתן זה , והוא ( לפי קצת גירסאות ) שהבין את דברי ר' יוחנן כמוסבים לסתירה שבמשנתנו . אך נראה שיש בידינו להוכיח , שאין הדבר כן כלל ועיקר , ולא עוד אלא דווקא מכאן ימצא ביאורנו סיוע נוסף . ראשית יש להעיר , כי אם אכן ברב יוסף הידוע מדובר , נמצא שעלינו להניח כי רב יוסף כבר קדם לרב זביד משמיה דרבא ( ב"ק קיח ע"ב הנ"ל בפרקים הקודמים ) בביאור ...
אל הספר