אכן , דווקא ממקום זה דומה שיש בידינו לבסס את שיטת אלבק , ובעיקר את המסקנה שהוא עצמו לא הסיק הימנה , לאמור : משנתנו המקורית אינה מבחנת כלל בין שומר חנם לשומר שכר . כבר תמהנו בפרק א על טיבו של הביטוי המסורבל "מי שהפקדון , "אצלו שעה שביטוי קצר ונוח מזומן לנו מן המוכן ו שומר . והעירונו שם , שביטוי ארוך זה אף אינו מדויק לכאורה , שהרי כעת שוב אין הפקדון אצלו , ויש לנסח - כפי שעשה הרמב"ם - "למי שהיה הפקדון . "אצלו דומה שעתה ניתנים הדברים להתיישב ברווח . שם-העצם "שומר" במקורו המקראי מציין מי שמקצועו או תפקידו הקבוע הוא השמירה : "שמרי הסף" ( מל"ב כב , ד ;( "שמר מה מלילה" ( ישעיהו כא , יא ;( "על חומתיך ירושלים הפקדתי שמרים" ( שם סב , ו . ( יכל כיו"ב . השמירה מציינת את תכונתו של אותו אדם . אבל אדם שקיבל מחברו 87 ח' אלבק ( מבוא למסכת ב"מ בפירושו , הערה ( 2 כבר עמד על זיקתו של פילון לשיטת משנתנו , אלא שבפנים דבריו שם זיהה בטעות את שיטת פילון עם שיטת הרשב"ם וסיעתו . זהות זו נקט גם הלבני ( לעיל הערה , ( 33 עמ' 105 והערה 2 בעמ' . 147 וראה קורינלדי , עמ' 88 . 8 וראה : ריטר ( לעיל הערה , ( 86 עמ' . 67-6...
אל הספר