הקדמה הביא ספד יוסיפו / למתעניין בדברי ימי עם ישראל את תולדות ימי כפי שנשתמרו מחוץ לספרייה הישראלית , בלבוש עברי . על ההתעניינות ההיסטוריה המונומנטלי הזה מעיד השימוש הנרחב , שעשו בו חכמי ישראל ועד הזמן החדש ' . היצירה היוסיפונית נתחבבה מאוד על בני עמנו , ומפני ליצירה לא תורנית ומעולם לא זכתה לקנוניזציה , נתפתחה בנוסחים מגוונים . של ספד יוסיפו / נדרשו אפוא לשאלה : מהו הנוסח העתיק ביותר , שנשאר המהדורות הנבדלות זו מזו באורכן ? בעזרת הנוסחים , ששרדו עד ימינו , פלוסר את המהדורה הביקורתית הראשונה של ספד יוסיפו , / במגמה להגיע ככל 2 הנוסח המקורי . בעל המהדורה הביקורתית שיער , שהנוסח הקצר , שנותר 3 בלבד , עתיק מן המהדורות הארוכות , שנשתמרו בדפוסים , מעשור שנים אני חוקרת את ספד יוסיפו ; דרך תרגומיו העתיקים לערבית שלמים וחלקיים , שנשתמרו בפרגמנטים בגניזה ובמהדורות שלמות וחלקיות 4 המזרחית . התרגום הערבי זכה אף הוא לתפוצה מרשימה , וקראוהו יהודים , ונוצרים . מקרב בני עמנו אזכיר את ר' דוד הנגיד , נכד הרמב"ם , מקרב המוסלמים המקום שהביא י"ל צונץ , הדרשות בישראל , מהד' אלבעק , ירושלים , תשי"ד , הע' ; ...
אל הספר