קפקא

טרדת היומ : על המשלים השאלה אם דבר החכם הוא בר יישום , היא מהותית לגבי קפקא . חיי יום יום , כנקכעים כתור מציאות , מוטלים בספק . לדבר החכם מידה של מציאות , שנראה כי אין להטיל בה ספק , שכן לחרוג מחיי היומיום הוא צורר טבעי של האדם . אר האמנם אפשרי הדבר ? הנה ניתנת דוגמה ; "כאשר אומר החכם "לך לשם , " לא בא לומר שיש ללכת לעבר השני , דבר שאפשר היה לעשותו גם בלאו הכי אילו היתה התוצאה כדאית בהליכה , אלא כוונתו לאיזה צד אגדי שמעבר , משהו שאינו ידוע לנו , שגם הוא עצמו אינו מסוגל לתארו ביתר דיוק , ואין בו אפוא כרי לסיייענו כאן כלל " . התוצאה של הבחינה הזאת ברורה . ברבר כשלעצמו אין נוגעים , אר הוא בלתי מובן במהותו , אפילו לגבי החכם , הוא משל . פירושו שונה ממה שהוא אומר , אך את פירושו אינו מגיד , אף החכם אינו יודע זאת והמאזין תלוי בהשערות רבות פנים , כך שאף במשמע הפשוט של המלה אין זה נראה כתהליך קל ללכת אל הצד השני . "כל המשלים מבקשים בעצם לומר , שהבלתי נתפס בלתי נתפס , וזאת ידענו . ואילו הדברים שאנו טורחים בהם יום יום - הרי זה עניין אחר . " בכך נהפך יחס ערכי על פיהו , באופן שאינו שונה מזה שביחסו ש...  אל הספר